שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא 10 פרקים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:ד׳:ב׳

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:ג׳:ח׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:ה׳:ב׳ »

4 הלכה: כָּל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה כול׳. וְצָרִיךְ חֲזָקָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. מוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֶירוֹ. שָׂדֶה זוֹ כול׳. כְּהָדָא. רְאוּבֵן אוֹכֵל שָׂדֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ וְהֵבִיא שִׁמְעוֹן עֵדִים שֶׁמֵּת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. מַפְקִין לָהּ מֵרְאוּבֵן וִיהָבִין לְשִׁמְעוֹן. אֶלָּא הָלַךְ רְאוּבֵן וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁלֹּא מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. אֲנָא אַפִּיקְתֵּיהּ מֵרְאוּבֵן אֲנָא מַחֲזִרֶנָּה לֵיהּ. רַב אָמַר. כְּשֶׁנָּתַתָּהּ עַל פִּי בֵּית דִּין נָתַתַּה. מִיכָּן וָהֵילָךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָיה.

פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:ד׳:ב׳

4 ת"ת מודה ר' יהושע כו'. —צ"ל: מודה ר' יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר לקחתיה ממנו אינו נ.אמן בשלא אכלה שני חזקה אבל אם אכלה שני חזקה נאמן שלא מת אביו מתוכה אבל אם מת אביו מתוכה אפי' אכלה שני חזקה אינו נאמן כהדא ראובן כו' וכ"ה בכתובות פ"ב ה"ב.

5 רב אמר בשנתת ע"פ ב"ד נתת כו'. —צ"ל: רבנן דתמן אמרין בשנתת כו' כ"ה בכתובות שם.